החלטה בתיק ת"א 66024/04

מהות הבקשה

שתי עתירות חברו להן יחדיו בגדרי הבקשה המונחת בפני: האחת, עניינה בקשה לאחד את שתי התובענות אשר מספריהן מנויים בכותרת (ת.א. 66024/04 ות.א. 22808/06); השנייה, עניינה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין החלקי מיום 5.3.06, אשר ניתן נגד המבקשים במסגרת ת.א. 66024/04 (להלן- "פסק הדין החלקי"). כן מבוקש, באורח נגזר ונלווה, להורות על סגירת תיק ההוצאה לפועל שמספרו 01-27434-06-3(להלן- "תיק ההוצל"פ") שנפתח ע"י המשיב לשם ביצוע פסק הדין החלקי.

אדון בשתי העתירות כפי סדרן. קודם לכן, אדרש לרקע הרלבנטי להכרעה בבקשה.

עיקרי העובדות הצריכות לעניין

1.      המשיב הוא בנק. המבקשת 1 נמנתה (בזמנים הרלבנטיים לתביעה בת.א. 66024/04) עם לקוחותיו. המבקשים 2 ו-3 ערבו לכל חובותיה והתחייבויותיה של המבקשת 1 בערבות מתמדת, בלתי מוגבלת (להלן גם- "הערבים").

2.      ביום 24.10.04, הגיש הבנק תביעה לפי סדר דין מקוצר נגד המבקשים לתשלום סכום של 282,014 ש"ח (להלן- "התביעה בת.א. 66024/04"). לפי הנטען בכתב התביעה, ניהלה המבקשת 1 חשבון עסקי בבנק. היא משכה מהחשבון יותר כספים מאשר היו לה ונותרה חייבת לבנק סך של כ-277,000 ש"ח. סכום זה בלוויית ריבית בשיעור של 18.3% עד ליום 31.10.04, מהווה את סכום התביעה. כיוון שהמבקשת 1 לא סילקה את יתרת חובה לבנק נדרשו המבקשת 1 והערבים בגדרי התביעה בת.א. 66024/04 לשלם את סכום החוב.

3.      ביום 30.1.05 הגישו המבקשים בקשת רשות להגן כנגד התביעה בת.א. 66024/04 (בש"א 153606/05). הבקשה נתמכה בתצהיר המבקש 2 וכן צורפה לה, כחלק בלתי נפרד, חוות דעת של רואה החשבון מר עזורה אבי (להלן גם -"חוות הדעת הראשונה"). בעמ' 12 לחוות הדעת קבע רו"ח עזורה, כי יתרת החוב בחשבון המבקשת 1 הינה בסך של כ-148,000 ש"ח, נכון ליום 9.6.03.

4.      ביום 14.2.05 ניתנה למבקשים רשות להגן. בהחלטתו קבע בית המשפט (כב' השופטת ד"ר אבניאלי), כי הטענות שנטענו בתצהיר המבקש 2 ובחוות הדעת הראשונה ישמשו כתב הגנה, בשלב הנוכחי.

5.      במסגרת ישיבת קדם המשפט מיום 26.2.06, נקבע כי הבנק זכאי לקבל פסק דין חלקי בסכום של כ-148,000 ש"ח על יסוד קביעת מר עזורה בעמ' 12 לחוות הדעת הראשונה ולנוכח הודאתו של המבקש 2  בחוב המבקשת 1 לבנק (במסגרת חקירתו בבקשת רשות להגן, עמ' 9 לפרוטוקול ישיבת 14.2.05, ליד שורות 12-14). בנוסף, הוחלט ליתן למבקשים ארכה להגשת כתב תביעה נגד הבנק עד ליום 26.3.06, נוכח טענתם בבקשת הרשות להגן, כי נגרמו להם נזקים עקיפים בסכום העולה על 400,000 ש"ח. עוד הוריתי, כי פסק הדין החלקי שיוגש לחתימתי, לא יבוצע לפני יום 26.3.06 (הוא המועד האחרון שנקצב למבקשים לצורך הגשת תביעה נפרדת מטעמם).

6.      ביום 5.3.06 נחתם פסק הדין החלקי.

7.      ביום 26.3.06 הגישו המבקשים תביעה בסדר דין רגיל נגד הבנק (להלן- "התביעה בת.א. 22808/06"), בגדרה נתבעו שני סעדים: סעד הצהרתי (כמבואר בסעיפים 18 (ב) ו-(ג) לכתב התביעה) וסעד כספי לתשלום סכום של 593,566 ש"ח. לסעד הכספי שני ראשים: ראש אחד מהווה סכום של 494,592 ש"ח, בגין הנזקים העקיפים שגרם הבנק למבקשת 1, כך הטענה, בהתאם למפורט בחוות הדעת הראשונה. הראש שני מהווה סכום של 98,964 ש"ח, בגין הנזקים הישירים שגרם הבנק למבקשת 1, כך הטענה, בהתאם למפורט בחוות דעת רואה החשבון מר עזורה אבי, אשר צורפה לתביעה בת.א. 22808/06 (להלן- "חוות הדעת השנייה").

8.      ביום 29.3.06 פתח הבנק את תיק ההוצל"פ לשם ביצוע פסק הדין החלקי. מיד בתכוף לאחר מכן (ביום 5.4.06) הגישו המבקשים את הבקשה שבפני (להלן- "הבקשה"). הבנק הגיב לנטען בבקשה והמבקשים השיבו לנטען בתגובה.

9.      ההחלטה בבקשה ניתנת על סמך האמור בבקשה, בתגובה ובתשובה, בהתאם לסמכות הנתונה לי בהוראת תקנה 241(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן- "תקנות סד"א"). 

הבקשה לאיחוד התובענות שבכותרת

10. בסעיף 4 לבקשה טוענים המבקשים, כי שתי התובענות עוסקות באותו עניין: בחשבון המבקשת 1 אשר נוהל בבנק ובהתנהלות הבנק לגבי חשבון זה. לנוכח העובדה שבשתי התובענות כרוכות ושלובות שאלות דומות, יש להורות על איחודן בהתאם לסמכות הקבועה בהוראת תקנה 520 לתקנות סד"א, המורה אותנו כדלהלן:

"איחוד עניינים מטעם בית המשפט

עניינים אחדים התלויים ועומדים בבית משפט אחד וכרוכות בהם שאלות דומות של משפט או של עובדה, רשאי בית המשפט או הרשם, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם, בין לפי אחד מבעלי הדין ובין מיוזמת עצמו, ובתנאים שייראו לו".

11. הבנק מצידו מסכים בתגובתו לאיחוד שתי התובענות, בכפוף לשני תנאים: התנאי הראשון הוא, כי יקוימו הליכים מקדמיים במסגרת התביעה בת.א. 22808/06; התנאי השני הוא, כי לאחר שהמבקשים יגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם (הן כנתבעים בת.א. 66024/04 והן כתובעים בת.א. 22808/06) הבנק יהיה רשאי להגיש תצהירי עדות ראשית כנתבע בת.א. 22808/06.

12. לאחר ששקלתי את עמדות הצדדים וכן נתתי דעתי להוראות החוק שלעניין, באתי לכלל מסקנה, כי יש להורות על איחוד התובענות שבכותרת. עסקינן בשתי תובענות הסבות על אותו נושא (משמע: האם התנהלות הבנק בכל הקשור לניהול חשבון המבקשת 1, הייתה כדין אם לאו). כן ייאמר, כי הצדדים בשתי התובענות זהים. במצב דברים זה, יהא זה נכון וראוי לאחד את שתי התובענות כדי למנוע קביעת ממצאים שיפוטיים סותרים וכדי למנוע אובדן זמן שיפוטי יקר.